החלטה בתיק חע"ק 16469-07-10

רקע

1.      עניינה של החלטה זו בטענה מקדמית שהעלו הנאשמים ביחס לשלושה כתבי אישום שונים, מסוג ברירת קנס, שהוגשו נגדם במסגרתם הואשמו בהנחת ו/או הצגת טובין ו/או סחורה מחוץ לכותלי בית העסק, עבירה על הוראות סעיפים 2(ב) ו- 10 לחוק עזר לקרית אתא (שימור רחובות), תש"ך 1960 (להלן: " חוק העזר").

2.      הנאשמת מס' 1, חברה המפעילה עסק למכירת דברי ניקוי ומוצרים חד פעמיים ברחוב העצמאות 77 בקריית אתא; נאשם מס' 2 (להלן " הנאשם") הוא מנהלה.

3.      טענת הנאשמים ל'הגנה מן הצדק' הועלתה בפתח ישיבת ההקראה ובטרם מתן מענה לכתב האישום, ולבירורה של זו נקבע דיון מיוחד, במסגרתו הביאו הצדדים את ראיותיהם. בהמשך, הגישו סיכומיהם בכתב.

טענות הנאשמים

4.      הנאשמים עותרים לביטול כתבי האישום שהוגשו נגדם, בהתבסס על סעיפים 149 (10) ו-150  לחוק סדר הדין הפלילי, מפני שלטענתם נקטה המאשימה נגדם באכיפה בררנית פסולה עת החליטה להעמידם לדין. בין היתר נטען כי :

א.      בסמוך לבית העסק של הנאשמים פועלים עשרות רבות של עסקים אשר מוציאים טובין מחוץ לבתי העסק ומציגים אותם לראווה. המאשימה פועלת כנגד מקצת מבעלי העסקים ואינה פועלת כנגד אחרים כאשר אין היא נותנת הסבר מדוע החליטה לאכוף את חוק העזר דווקא כנגד הנאשמים ולא לאכוף אותו כנגד אחרים.

ב.       לאחר הגשת כתבי האישום נשוא ענייננו, המשיכה המאשימה לרשום דוחות כנגד הנאשמים, כאשר רישום הדוחות שעה שהתיק מתברר בבית המשפט מלמד על רדיפה ועל חוסר הסבירות וההגינות בהתנהלותה של המאשימה כלפי הנאשמים.

ג.        העבירות המיוחסות לנאשמים אינן חמורות ועניינן הצגת טובין מחוץ לכותלי בית העסק לצרכי פרנסה. האינטרס הציבורי בהעמדת הנאשמים לדין, הינו פחות מאשר בעבירות פליליות מעצם טבען ומהותן. לגישתם, ביטול כתבי האישום בנסיבות העניין לא יפגע באינטרס הציבורי אלא ישרת אותו ויאותת למאשימה לנקוט בהליכים נגד כל בעלי העסקים, שמציגים את מרכולתם מחוץ לכותלי בית העסק, ולא כנגד מקצתם.

ד.       הגשת כתב אישום כשעסקינן בהצגת טובין בשטח פרטי שאינו משמש מעבר (וזוהי, ככל הנראה, טענתם של הנאשמים כנגד האישום עצמו), מלמדת לטענת הנאשמים על התעמרות, שרירות וחוסר תום לב כלפיהם, שכן בעלי עסקים סמוכים אחרים מוציאים את מרכולתם אל תוך שטחים שמשמשים מעבר לציבור.

טענות המאשימה

5.      לטענת המאשימה, נטל ההוכחה לאכיפה בררנית מוטל לפתחם של הנאשמים והם לא הרימו נטל זה ולו לכאורה. הנאשמים לא הוכיחו כי הרשות לא פעלה לאכיפת החוק בצורה שווה ו/או כי האכיפה הלא שוויונית נעשתה לשם השגת מטרה פסולה, או על יסוד שיקול זר או מתוך שרירות גרידא.

6.      אף בהנחה כי העירייה נוקטת באכיפה חלקית, הרי שזו נעשית בשל מגבלות של כוח אדם, תקציב, מינהל וכד'. מכל מקום - כך נטען - האכיפה החלקית אינה אכיפה בררנית וגם לו היה מוכח כי מתבצעת אכיפה בררנית, אין זה מוביל בהכרח לקבלת טענת ההגנה מן הצדק, או לביטול כתבי האישום.

טענתם של הנאשמים להגנה מן הצדק משמעותה המשך הפרת החוק ברשות בית המשפט ועצם העלאתה שירת את הנאשמים היטב באשר המשיכו בהפרת החוק.

ראיות הנאשמים

7.      בתחילת הדיון, הציגו הנאשמים באמצעות עד מטעמם, צלם בשם איתן לביא (להלן " לביא"), סט הכולל 96 תמונות שסומנו נ/1 עליהם הוטבע תאריך דיגיטלי של 17.6.2011. בתמונות נראים עסקים רבים המציגים את מרכולתם מחוץ לבית העסק.

לביא העיד כי התמונות צולמו, בין היתר, באזור המרכז בקרית אתא, ברחוב העצמאות וברחוב זבולון והוסיף כי העסקים המופיעים בתמונות נמצאים קרובים, יחסית, לעסקם של הנאשמים.

8.      הנאשם, בתורו, העיד כי החל את הפעילות בעסק ביום 1.2.2010, כאשר החברה - הנאשמת 1 שכרה את מבנה העסק והרחבה הצמודה אליו ושטחה כ- 60 מ"ר (הרחבה בה מוצגת הסחורה). הנאשם העיד כי מדובר בשטח פרטי שאינו משמש מעבר להולכי רגל, שכן במקום קיימת מדרכה המופרדת מהרחבה במעקה מתכת שבהמשכו קיימת גדר אבן שהעירייה בנתה. לטענתו, המבנה שימש בעבר לעסק אחר אשר השתמש ברחבה מחוץ לבית העסק.

הנאשם העיד כי מה שמאפיין את העסקים במרכז המסחרי של קרית אתא הוא שכולם מוציאים את הסחורה/מרכולתם מחוץ לבתי העסק.

9.      הנאשם העיד כי חלק מהעסקים המופיעים בתמונות נ/1, נמצאים ברחוב בו נמצא העסק שלו, והיתר במרכז המסחרי של קריית אתא. העסקים שצולמו הם ברח' העצמאות (בו ממוקם עסקם של הנאשמים), ברח' זבולון ובשדרות הציונות.